התקבל ערעור על גז"ד שניתן ללא התייחסות להסדר הטיעון שהוסכם

בתאריך 27.12.07 ולאחר שהצדדים צמצמו ביניהם את יריעת המחלוקת, הודיעו לביהמ"ש כי הגיעו להסדר טיעון אשר יביא לסיומו של הדיון. משהודה המערער והורשע, גזר עליו ביהמ"ש מאסר החופף לימי מעצרו, מאסר על תנאי וקנס כספי.

בנסיבות אלו, ביקש המערער את התערבותו של בימ"ש זה, לנוכח העובדה כי בימ"ש קמא לא כיבד את הסדר הטיעון במלואו וסטה ממנו ברכיב הקנס. על מנת להבהיר, קנס בימ"ש קמא את המערער בקנס השווה ל-4,000 ש"ח, חרף הסדר הטיעון שעתר לקנס של 500 ש"ח.

כאן המקום להבהיר, כי בנימוקיו למסגרת העונשית הראויה למערער, הבהיר בימ"ש קמא כי נכון יהיה לאמץ את הסדר הטיעון, הואיל והשתכנע כי בנסיבות הקיימות הוא אינו חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה בסוג זה של עבירות. יחד עם זאת, העיר ביהמ"ש כי הגם שהחליט לתת משקל לאיזון שנעשה בין כל השיקולים ע"י התביעה והסנגוריה, אימץ אך ורק את רכיב המאסר אשר בהסדר, "סתם ולא פירש".

בדיון שהתקיים לפניי, שבו הצדדים והניחו בפניי את ההסדר שהיה מלכתחילה ועתרו לקיומו. סבורים הצדדים כי העונש שהציגו בפני בימ"ש קמא אמנם מקל עם המערער, אולם הוא נבחן לגופו, תוך איזון בין כל השיקולים לחומרה ולקולא. בנסיבות אלו, כל חריגה ממנו תפגע באיזון הנדרש, כמו גם, תפגע אגב כך במערער, שלא לצורך.

המדובר במי אשר נעצר בתאריך 14.12.07 בערב, במחסום צבאי אשר בסמוך ליישוב אורנית, עת ביקש לשוב לביתו. הצדדים הדגישו את עברו הנקי של המערער, את חיסכון הזמן שהביאה הודאתו המהירה, והעובדה כי אין מדובר בעבירה בעלת מאפיינים צבאיים. עוד הבהירו הצדדים כי בשל הסמיכות לחג הקורבן, היה ראוי להקל עם המערער כמו שהקל ביהמ"ש עם נאשמים רבים דוגמתו, ולהסתפק אגב כך בתקופת מעצרו.

בחנתי את הנטען מכאן ומכאן, והגעתי למסקנה כי דינו של ערעור זה להתקבל. השתכנעתי כי הנימוקים שהציגו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שהיה מלכתחילה, ראויים הם, והיה על ביהמ"ש לכבדם. לו היה ביהמ"ש מנמק כדבעי את החלטתו והיה מבהיר מדוע התערב באיזון הנדרש, ייתכן ולא היה מקום לערעור זה. אולם, בהיעדר טעם לסטייה מהסדר הטיעון, לא נותר לערכאה זו אלא לכבדו במלואו.

בנסיבות אלו, אני מבטל את רכיב הקנס אשר בגזר דינו של בימ"ש קמא, ותחתיו אני גוזר על המערער קנס כספי בסך 500 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הואיל והמערער שילם סך של 4,000 ש"ח באמצעות שובר 0010648, יוחזר למערער סך של 3,500 ש"ח.

ניתן היום, 23 בינואר 2008, ט"ז בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: